היפופוספטמיה בתאחיזה ל-Xי(X-Linked Hypophosphatemia- XLH) הינו הגורם הנפוץ ביותר לרככת היפופוספטמית מורשת. ב-XLH יש מוטציות אובדן פעילות של אנדופפטידאז מווסת זרחן בתאחיזה ל-X (Phosphate-Regulating Endopeptidase X-Linked- PHEX), אשר מביא לעליה בריכוז של FGF23 בדם. העליה ב-FGF23 פוגעת בהפעלה של ויטמין D ומפחיתה את הספיגה החוזרת של זרחן בכליות, אשר מובילה לבסוף לרככת.
עוד בעניין דומה
מחקרים קודמים הדגימו כי מחיקה של FGF23 במודל עכבר Hyp של XLH מביא להיפרפוספטמיה, רמות גבוהות של 1,25-דהידרוקסי-ויטמין D ואיננו קשור להתפתחות של רככת. מחקרים נוספים בוצעו לצורך הגדרת תפקיד התפקיד של העליה ברמות 1,25-דהידרוקסי-ויטמין D במניעה של רככת בעכברים מזן Hyp שאינם מייצרים FGF23. עכברים אלו הורבעו עם עכברים עם חסר של Cyp27b1, האנזים האחראי על הפעלה המטבוליטים של ויטמין D, על מנת לייצר עכברים מזן Hyp עם חסר של FGF23 וגם 1,25-דהידרוקסי-ויטמין D (עכברים מזן FCH).
תוצאות המחקר הדגימו כי למרות רמות תקינות של יונים מינרליים, עכברי Hyp עם חסר משולב של FGF23 ו-Cyp27b1 פיתחו רככת המתאפיינת בשכבת כונדרוציטים היפרטרופיים והפרעה במוות התאי המתוכנן של תאים אלו. פנוטיפ זה נמנע עם כאשר עכברים אלו טופלו עם 1,25-ויטמין D בין היום שני ועד היום השלושים בו בוצעה המתה של העכבר. מעניין לציין כי עכברים עם חסר של FGF23 ו-Cyp27b1 ללא מוטציה מסוג PHEX לא פיתחו רככת.
מסקנת החוקרים הייתה כי לעכברים עם XLH יש הפרעה בייצור 1,25-דהידרוקסי-ויטמין D התלוייה במוטציה מוסג PHEX ללא תלות בהמצאות FGF23. לממצאים אלו יש השלכות טיפוליות משמעותיות עבור הטיפול במחלה גנטית זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
