במחקר אורך, החוקרים ביקשו לזהות מנבאים של שימוש בחומרים בקרב מתבגרים מוקדמים. ההתמקדות הייתה בהבנה כיצד גורמים שונים, החל מהתנהגות אישית ועד השפעות סביבתיות, יכולים לחזות את התחלת שימוש בחומרים, המוגדר כשימוש ראשון בחומרים ללא מרשם כמו אלכוהול, טבק או קנאביס עד גיל 12.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Psychiatry, החוקרים שאפו לבחון מנבאים שונים של התחלת שימוש בסמים עד גיל 12, תוך שימוש במגוון רחב של תחומים הכוללים מאפיינים דמוגרפיים, מעורבות עצמית ושל עמיתים בשימוש בחומרים, התנהגויות הוריות, בריאות נפשית ופיזית, תרבות וסביבה, הורמונים, תפקוד נוירו-קוגנטיבי והדמיה מוחית.
המחקר בוצע תוך שימוש בנתונים של מחקר התפתחות קוגניטיבית של המוח המתבגר, בהשתתפות 6,829 צעירים שלא נחשפו לחומרים בגילאי 9-10, שעקבו אחריהם במשך 3 שנים. בסך הכל נותחו 420 משתנים כמנבאים פוטנציאליים להתחלת שימוש בסמים,
מתוצאות המחקר עולה כי עד גיל 12, 14.4% (982) מהילדים דיווחו על התחלת שימוש בסמים, כאשר אלכוהול הוא החומר הנפוץ ביותר המדווח. מודלים עם מנבאים של דיווח עצמי בלבד היו בעלי ביצועי חיזוי דומים למודלים שהוסיפו הורמונים, גורמים נוירו-קוגניטיביים ומנבאי הדמיה (AUCtest=0.66). המחקר מצא שגורמים סוציו-דמוגרפיים היו המנבאים החזקים ביותר לתחילת השימוש בסמים, ואחריהם גורמים תרבותיים וסביבתיים, גורמי בריאות גופנית והתנהגויות הוריות. המנבא העליון היה העדפה דתית של מורמונים (מקדם=-0.87), ואחריה העדפה דתית ליהודים (מקדם=0.32), ושל צעירים שחורים (מקדם=-0.32).
החוקרים סיכמו כי בעוד שהוספת אמצעים עתירי משאבים כמו הערכות נוירו-קוגניטיביות והדמיה מוחית לא שיפרה משמעותית את החיזוי של התחלת שימוש בחומרים, משתנים סוציו-דמוגרפיים סיפקו ערך ניבוי חזק. זה מציע אפשרות פוטנציאלית למניעה ממוקדת והתערבות מוקדמת במסגרות קליניות.
מקור: