מדוע חולי לב נמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלות סרטן?

מנגנון הקושר בין מחלות לב להתפתחות סרטן נחשף במחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב ומרכז הלב במרכז הרפואי שיבא. המחקר פורסם בסוף השבוע בכתב העת Circulation.

החוקרים מצאו כי הסיבה לסיכון המוגבר לסרטן אצל חולי לב נעוצה בבועיות חוץ תאיות שמופרשות מהלב בעקבות אוטם שריר הלב. על מנת להפחית את הפרשת הבועיות, הם נתנו לעכברי המודל תרופה המשמשת לטיפול באי ספיקת לב בשלב מוקדם של המחלה ובכך צמצמו ב-30% את הפרשת הבועיות.

ממצאי המחקר סותרים את ההערכות המייחסות את הסיכון המוגבר לסרטן בקרב חולי לב לגורמים כמו עישון, סוכרת והשמנה. על פי הממצאים, בועיות חוץ-תאיות קטנות (Small Extracellular Vesicles, sEVs), שמופרשות מהלב החולה כדי לרפאו, משתחררות למחזור הדם ומעודדות את גידולם של תאים סרטניים ברחבי הגוף.

המחקר נערך בהובלת פרופ' יהונתן ליאור מהמכון לחקר הלב באוניברסיטת תל אביב ומכון תמן במרכז הלב במרכז הרפואי שיבא, וטל קולר, סטודנט לרפואה ותלמיד מחקר בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים מעריכים שהתגלית עשויה לטייב את הפרוטוקולים לטיפול במחלות לב בעתיד כך שיביאו בחשבון גם את הסיכון המוגבר לסרטן.

על הממצאים והאופן שבו התגלו מסביר תלמיד המחקר קולר: "בשנת 2013 הראה לראשונה הקרדיולוג הישראלי טל חסין שיש קשר בין אי ספיקת לב למחלות סרטן. חולי לב נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן, ומאחר שמחלות לב הן גורם תמותה מוביל, מקום ראשון בארה"ב ושני בישראל, מדובר בהרבה מאוד אנשים שנמצאים בסיכון.

"אנחנו בדקנו מה הלב החולה מפריש, שעלול להיות גורם מקדם סרטן. מצאנו שהאשם בבועיות חוץ-תאיות קטנות, חלקיקים זעירים עטופי ממברנה שכל התאים מפרישים, אך כתוצאה מנזק לבבי, הבועיות הללו משתחררות בכמות גדולה יותר.

"בעקבות אוטם בשריר הלב והידרדרות לאי-ספיקת לב, משתחררות הבועיות המכילות פקטורי גדילה, נוצרים כלי דם ושינויים במערכת החיסון ומולקולות חומצות גרעין קטנות המעודדות חלוקת תאים. המנגנון הזה נועד למעשה לרפא את הרקמה הלבבית הפצועה. אלא שאותן בועיות המשתחררות מהלב נעות במחזור הדם בגוף ולבסוף מגיעות גם לגידול הסרטני או לרקמה הטרום סרטנית".

פרופ' ליאור הוסיף כי "הרבה תיאוריות הוצעו להסברת הסיכון המוגבר לחלות בסרטן אצל חולי לב, החל מגורמי סיכון משותפים כמו עישון, סוכרת והשמנה וכלה בחלבון או מולקולה ספציפיים. אנחנו הראינו לראשונה שהלב החולה מפריש בועיות שמכילות אלפי פקטורי גדילה שונים. הבועיות הללו לא מעודדות את הגדילה של כל גידול אבל הן בהחלט משפיעות על המערכת החיסונית ועלולות לגרום לכל גידול בגוף ליהנות מהן".

כדי לבחון את ההשערה על פיה הבועיות מזינות את הגידולים, החוקרים מאוניברסיטת תל אביב עיכבו את היווצרות הבועיות בחיות מודל חולות לב ומצאו שאכן הסיכון לסרטן פוחת יחד עם עיכוב ייצור הבועיות. אלא שזה לא יכול להיות פתרון, שכן עיכוב הייצור של הבועיות גורם לתופעות לוואי קשות שאינן רצויות.

כדי להתגבר על תופעות הלוואי, ניסו החוקרים אסטרטגיה שונה כפי שמסביר פרופ' ליאור: "כשמעכבים את יצירת הבועיות אכן מקבלים פחות סרטן, אבל גורמים להרבה נזק בדרך. לכן, ניסינו לטפל בלב החולה כדי להקטין את הנזק לרקמה הלבבית, כדי שיפריש פחות בועיות. השתמשנו בספירונולקטון, שהיא תרופה ידועה, ותיקה וטובה לטיפול באי-ספיקת לב, אך נתנו אותה לחיות המודל בשלב מוקדם מאוד של המחלה, וראינו שהלב הפריש 30% פחות בועיות ובהתאם לכך, הגידולים הסרטניים גדלו לאט יותר. הניסוי שלנו מראה שאפשר להתערב במחלות לב באופן שיפחית את הסיכון לסרטן בקרב חולי לב".

באשר להשלכות הקליניות של המחקר, קולר סבור כי "יכול להיות שצריך להתאים את הטיפולים הקיימים ללב כך שיביאו בחשבון גם את הסיכון לסרטן. בנוסף, ייתכן שאפשר למצוא ביומרקרים בקרב חולי לב, שיעידו על סיכון מוגבר לסרטן, שהרי לא כל החולים נמצאים בסיכון מוגבר. זהו מחקר ראשוני ובסיסי ועוד נדרשת עבודה רבה כדי להתיר את הקשר בין השניים".

משה בר חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, שהמחקר מומן על ידה ובסיוע הקרן הישראלית למדע, הוסיף: "ועדת המחקר של האגודה למלחמה בסרטן בוחנת ובוחרת עשרות מחקרים מדי שנה ומעניקה מימון לחוקרים ורופאים ממרכזי המחקר והטיפול בארץ. מתוך מחקרים אלה פותחו שיטות חדשות לאבחון, לטיפול ולשיקום של חולי סרטן. למחקר אין גבולות טריטוריאליים, כך שכל הישג במחקר כאן בישראל הוא הישג של העולם כולו. אנו מקווים כי המחקר החדש שמגלה שכתוצאה ממחלות לב מופרשות בועיות חוץ תאיות שמגבירות את הסיכון לסרטן יאפשר יישום מיידי בארץ ובעולם לטובת טיפול מדויק לחולים".