• יו"ר: ד"ר איתי בסר
  • מזכירת החברה: ד"ר אביבה וולף
  • גזבר: ד"ר סרגיו מרצ'בסקי
  • חברי ועד: ד"ר דורית יודשקין- פורת
  • ד"ר עמוס עברי
  • ד"ר טל קסלר
  • ד"ר חגית בוני-נח
  • ד"ר דניאל פיינגולד
  • ועדת ביקורת: ד"ר ארתורו לרנר, מר דודי גולד, לב שגל
דעות

קנאביס רפואי לטיפול בפוסט טראומה? הימנעו מרישום מהיר

רישום קנאביס רפואי כבר כיום לנפגעי 7 באוקטובר עלול לפגוע בהחלמה הטבעית ולהוביל לתלות ולשימוש תדיר וממושך שיתחיל דווקא בתקופה זו

עישון קנאביס (אילוסטרציה)

בשבועות האחרונים הופיעו כמה הצעות להקלת הזכאות לרישיון לקנאביס רפואי עבור נפגעי הטבח ב-7 באוקטובר. הודעות המציינות ש"עכשיו יותר מתמיד זה הזמן להוציא רישיון לקנאביס רפואי" מטעם ארגונים ואנשים פרטיים וש"משרד הבריאות יצא בהקלות משמעותיות לתנאים להוצאת רישיון לקנאביס וזה הזמן להתקדם עם התהליך", מופצות ברשתות החברתיות ומעודדות אנשים לפנות לקבלת רישיון בהקדם.

ככלל, הבסיס לכל החלטה או המלצה רפואית הוא איזון בין שני עקרונות בסיסיים: ראשית, לא להזיק, ושנית - להיטיב. כדי לבחון את הפוטנציאל הטיפולי של קנאביס להפרעה פוסט-טראומטית, ובייחוד את מידת התאמתו כבר כיום לנפגעי 7 באוקטובר, חשוב להבין מה הם יתרונותיו הפוטנציאליים בשלבים מוקדמים של ההפרעה; זאת, אל מול החששות משימוש תדיר וממושך שיתחיל דווקא בתקופה זו.

רפורמת הקנאביס הרפואי בישראל, שאושרה בשנת 2016, הסדירה שימוש בו במחלות מתחומי האונקולוגיה, גסטרואנטרולוגיה, כאב, זיהום, נוירולוגיה, טיפול פליאטיבי, טיפול התנהגותי באנשים על הספקטרום האוטיסטי ודמנציה. ובתחום הפסיכיאטריה – בטיפול בהפרעה פוסט-טראומטית.

במקרה של הפרעה זו, נדרשים כמה תנאים לבקשת רישיון לקנאביס רפואי: הפרעה בדרגת חומרה בינונית ומעלה שעונה לקריטריונים של 30% נכות לפחות (לפי סעיפי המוסד לביטוח לאומי או משרד הביטחון), הנמשכת מעבר לשלוש שנים; שתי התערבויות תרופתיות מקובלות (כל אחת למשך לפחות חודשיים) ושתי התערבויות פסיכולוגיות מקובלות. זאת בנוסף להתוויות-נגד, מצבים שבהם מומלץ להימנע משימוש בתכשיר, הכוללים היסטוריה של פסיכוזה או שימוש לרעה בסמים.

קצרה היריעה מלעסוק כאן במידת ההצדקה של הקריטריונים הנוקשים הללו לרישום קנאביס רפואי למתמודדים עם הפרעה פוסט-טראומטית, ביחס למחלות האחרות. אך גם במצבים שכיחים אחרים, דוגמת תחום הכאב (האינדיקציה השכיחה ביותר לרישום קנאביס רפואי בישראל), נדרש מיצוי של טיפולים מקובלים קודמים. זאת, בין היתר, נוכח המחקר המוגבל בנוגע ליעילות הטיפול בקנאביס רפואי אל מול החששות מנזקים ארוכי טווח.

ראשית, אל תזיק

כיום, יותר מחודש לאחר 7 באוקטובר הארור, כבר ניתן לאבחן הפרעה פוסט-טראומטית (שדורשת תסמינים הנמשכים לפחות חודש ימים); אך כיוון שהטיפולים התרופתיים והפסיכותרפיים הדרושים על פי נוהל משרד הבריאות כרוכים בתקופות ניסיון של חודשים, פונים חדשים לקבלת רישיון לקנאביס רפואי אינם עומדים בקריטריונים. מכאן, ככל הנראה, הקריאה להגמיש את הנהלים בימים חריגים אלה.

שימוש מוקדם בקנאביס רפואי, בדומה לשימוש מוקדם בתרופות הרגעה ושינה, גם אם הוא מקל על תסמינים של חרדה ומצוקה, אינו יעיל בהכרח בהפחתת תסמינים ארוכי טווח

הקלה על סבל של אדם היא אכן אחת מהמטרות העיקריות של כל רופאה ושל כל איש טיפול. בתוך כך, חובה לעמוד בעיקרון הבסיסי ביותר של אתיקה רפואית - "ראשית, אל תזיק" - ולאזן בין חמלה לאדם ובין דאגה לשלומו ולעתידו. ישנם דברים שיקלו על הסבל בטווח הקצר אך עלולים לגרום נזק משמעותי בטווח הבינוני והארוך. לא מדובר בקנאביס בלבד אלא גם בתרופות הרגעה ושינה, אלכוהול וחומרים אחרים המשמשים להרגעה ולהתמודדות עם סטרס ומצוקה.

אלא שעבור שאר החומרים (למעט תרופות הרגעה ושינה הניתנות במרשם רופא ומומלץ לצרוך תקופה קצרה בלבד, לא ברישיון ממושך) אין מנגנון רפואי הדורש אישור או המלצה. לכן, במקרה של קנאביס, שבגינו מונפק רישיון לתקופה ממושכת, חובה לשקלל את כל אלה יחד לפני שמתחילים צריכה קבועה.

על בסיס מחקרים חוזרים, לא ידוע על התערבות תרופתית מיידית, ובכלל זה שימוש בקנאביס רפואי, שמפחיתה את הסיכון לפתח הפרעה פוסט-טראומטית ממושכת. כך ששימוש מוקדם בקנאביס רפואי, בדומה לשימוש מוקדם בתרופות הרגעה ושינה, גם אם הוא מקל על תסמינים של חרדה ומצוקה, אינו יעיל בהכרח בהפחתת תסמינים ארוכי טווח.

זאת ועוד, רובם המוחלט של מי שעברו טראומה יחלימו באופן מלא גם ללא התערבויות תרופתיות משמעותיות. בבני האדם טבועים מנגנונים ביולוגיים, רגשיים, נפשיים וחברתיים המעודדים החלמה. התערבויות בשעת משבר הנפוצות בימים אלה מבוססות על הגברת החוסן לצורך התאוששות מהירה ככל שניתן, חזרה לשגרה, עיבוד חוויות טראומטיות ועוד.

הסיכון לתלות גבוה במיוחד

ובכל זאת, גם אם הטיפול המוקדם בקנאביס רפואי אינו מונע השלכות ארוכות טווח, מדוע לא להמליץ על השימוש בו אם הוא מקל על סימפטומים חריפים הגורמים סבל?

סיבה מרכזית לכך היא ששימוש תדיר בחומרים, ובכלל זה בקנאביס רפואי, עלול לפגוע במרכיבי החוסן, ומכאן בהחלמה הטבעית המיוחלת מאירועים טראומטיים. שימוש מופרז בקנאביס בשלבים המוקדמים הללו עלול לפגוע בתפקוד, בעיבוד הרגשי של החוויות הטראומטיות החיוני להתאוששות, במוטיבציה וביכולת ההנעה לחזרה לשגרה. כל אלה משמעותיים להחלמה הטבעית מהטראומה ולהתמודדות הטבעית במצבי דחק.

בנוסף לכך, אנחנו במצב מתמשך של סטרס, אי ודאות ותחושות חוסר אונים. ככל שזה נמשך, כך נמשך גם הצורך בהרגעה, וככל שיומלץ לאנשים לצרוך קנאביס כמנגנון התמודדות עיקרי בתקופה זו (כמו גם תכשירי הרגעה אחרים), יעלה הסיכון לפתח תלות.

בקרב צרכני קנאביס שיעור התלות הוא כ-10% ובקרב הצורכים קנאביס באופן יומיומי, שיעורה נוסק ל-50%. חלק ניכר ממי שמקבלים רישיון לקנאביס רפואי צורכים אותו באופן יומיומי, ומכאן הסיכון לתלות גבוה במיוחד. ככל שמתפתחת תלות, כך קטנה ההתפתחות של מנגנוני ההתמודדות החיוניים להתאוששות מלאה וממושכת מהאירועים הטראומטיים.

כמו בכל מצב רפואי, חשוב לשקול את הדברים לעומת החלופות ולבחון את הדברים באופן אינדיבידואלי. כך למשל, אם כבר עכשיו המטופל משתמש לשם הרגעה בחומרים שהנזק שלהם עולה לאין שיעור על זה של קנאביס, דוגמת קוקאין, קטמין ואחרים, יש מקום לשקול מזעור נזקים על ידי שימוש בקנאביס.

בימים של התמודדות עם טראומה לאומית, חברתית ואישית, חובה על מערכות הבריאות ובריאות הנפש להציע דרכים לסייע ככל שניתן להקל על סבל. יש לעשות זאת באופן שלא יפגע בהחלמה הטבעית מאירועים טראומטיים

במקרים שבהם קיימת הפרעה פוסט-טראומטית קודמת שהוחמרה בעקבות אירועי החודש האחרון והרופא מתרשם שיש מקום להנפיק רישיון לקנאביס רפואי בהקדם, ודאי יש לשקול זאת. ועם זאת, אלה היוצאים מן הכלל.

בימים אלה של התמודדות עם טראומה לאומית, חברתית ואישית, חובה על מערכות הבריאות ובריאות הנפש להציע דרכים לסייע ככל שניתן להקל על סבל. המטרה היא לעשות זאת באופן שלא יפגע בהחלמה הטבעית מאירועים טראומטיים.

הנפקה מוקדמת של רשיונות קנאביס רפואי עלולה להביא לשימוש קבוע ומופרז בו, באופן שיפגע בתהליכי ההחלמה החיוניים בתקופה זו. חשוב להסתמך על המידע הקיים בכל הקשור להתאוששות מאירועים טראומטיים, למקומן של התערבויות רפואיות (ובכלל זה שימוש בקנאביס) כבר בשלב זה ולפוטנציאל לפתח תלות ולפגוע בהחלמה, ולהימנע מרישום מהיר וקבוע ומשימוש מופרז. כך נתבסס על מנגנוני התמודדות אישיים וחברתיים ועל טיפולים ממוקדים ומוכחים שיסייעו להתמודדות עם סטרס ולהחלמה המיוחלת מטראומה.

הכותב הוא פסיכיאטר, מייסד-שותף ומנהל אקדמי,
המרכז הישראלי להתמכרויות; החוג לפסיכיאטריה, אוניברסיטת תל אביב; המרכז הרפואי לב השרון

(המאמר התפרסם לראשונה ב"הארץ")

נושאים קשורים:  פרופ' שאולי לב-רן,  קנאביס רפואי,  רישיון לקנאביס,  פוסט-טראומה,  דעות,  חדשות,  ישראל במלחמה
תגובות
אנונימי/ת
16.11.2023, 12:41

מצדיע לך! אבל חייבים לצאת ולהחמיר נגד הקנביסטים וסוחרי הקנביס וטייקוני הקנאביס מהפוליטיקה.

אנונימי/ת
17.11.2023, 09:35

מאמר חשוב ! יש להדגיש כי קנאביס אינו פיתרון פלא, אלא אופציה טיפולית אחת מיני רבות, שטרם הוכחה יעילות או בטיחות ארוכת טווח. אם רוצים לקרוא לקנאביס " תרופה" יש להתיחס אליו כתרופה, וזה גם כולל התויות והגבלות מבוססי מידע מדעי מבוקר. תגובה חדה לארוע טראומתי היא נורמלית, והרוב יצליחו לגייס מנגנוני התמודדות עצמיים ולהתאושש , וללא צורך בחומרים כימיים ממסכים ומקהי רגשות .
קנאביס יכול ליצור תלות ולא הוכיח מניעת PTSD, ולכן לא ראוי להגמיש נהלים שהושקע בהם ידע ושיקול דעת, באופן רגשי ולא מקצועי

אנונימי/ת
17.11.2023, 11:48

שלום לגבי תנאי הסף לקנאביס,זו פשוט שערוריה או במילים חדות י6תר racket.
קודם תסמם עצמך ל וות ולתלות ואחר כך נספור לך חדשים ואז נחליט.
ומי שחכם עוקף בסבוב.

אנונימי/ת
17.11.2023, 14:34

מתייחסים לקנאביס כאל פנציאה כמעט בלי שום אבידנס בפסיכיאטריה! וכן, זה חומר ממכר שמגביר - בשימוש ממושך - חרדה ודיכאון ויוצר תלות משמעותית. יש פה אינטרסים פוליטיים וכלכליים וממש לא רפואיים.
רק מי שלא עובד עם מכורים רואה בקנביס תרופת פלא.

אנונימי/ת
09.12.2023, 12:05

כתבה אחראית ושקולה. יש לציין גם את הסיכון הגבוהה לפתח פסיכוזה מקנביס במיוחד כשרמת הטי. ה. סי גבוהה מאד בשנים האחרונות