באופן מסורתי קלינאים השתמשו בסרגל Finnegan Neonatal Abstinence Scoring Tool על מנת לבחון את חומרת תסמיני הגמילה מאופיאטים ביילודים. כעת, יש עליה משמעותית בשימוש בגישה טיפולית מבוססת תפקוד בשם: Eat, Sleep, Console. טרם ידוע האם הגישה החדשנית יכולה להפחית בבטחה את משך הזמן עד שהיילודים מוכנים לשחרור רפואי.
עוד בעניין דומה
למחקר אקראי מבוקר זה שבוצע ב-26 בתי חולים בארצות הברית גוייסו יילודים עם תסמונת גמילה מאופיאטים אשר נולדו החל משבוע 36 להריון. במועד אקראי, בתי החולים החליפו את הגישה הטיפולית מזו השגרתית בו השתמשו בכלי ההערכה על שם Finnegan אל הגישה הטיפולית Eat, Sleep, Console. במהלך תקופת מעבר של שלושה חודשים, אימנו אנשי צוות רפואי מכל בית חולים לשימוש בגישה החדשה. התוצא העיקרי שנבדק כלל משך הזמן מהלידה ועד מוכנות רפואית לשחרור, כפי שהוגדר בתנאי המחקר. תוצא בטיחות משולב שכלל; בטיחות בזמן אשפוז, ביקורי רופא לא מתוכננים וחבלה או מוות לא מקרי, נבחן במהלך שלושת החודשים הראשונים לחיי היילוד.
למחקר גוייסו 1,305 יילודים סך הכל. תוצאות המחקר, לפי אוכלוסיית Intention-to-treat אשר כללה 837 יילודים שעמדו בקריטריונים לשחרור רפואי מבית החולים, הדגימו כי משך האשפוז הממוצע, מהלידה ועד השחרור, עמד על 8.2 ימים בטיפול לפי גישת Eat, Sleep, Console לעומת 14.9 ימים בגישת הטיפול המסורתית (הפרש ממוצע מתוקנן, 6.7 ימים, רווח בר-סמך של 95%, 4.7-8.8) עם יחס שיעורים של 0.55 (רווח בר-סמך של 95%, 0.46-0.65; p<0.001). שיעורי ההיארעות של תופעות לוואי היו דומים בין הקבוצות.
מסקנת החוקרים הייתה כי גישה של Eat, Sleep, Console מפחיתה באופן משמעותי את משך האשפוז של יילודים הסובלים מגמילה מאופיאטים, בהשוואה לגישה המסורתית, וללא עליה בהיארעות של תוצאים עגומים.
מקור: