נוגדנים חד שבטיים נמצאו יעילים לטיפול בהתמכרות למתאמפטמין

חוקרים סבורים שהשיגו פריצת דרך בטיפול בהתמכרות לסם מתאמפטמין על ידי שימוש בנוגדנים חד שבטיים. אתר האינטרנט STAT מדווח על ניסוי קליני שמתבצע כיום בטיפול באמצעות נוגדנים חד שבטיים בהתמכרות למתאמפטמין ומראה תוצאות מבטיחות. המחקר מתבצע בארבעה מרכזים בארה"ב שמטפלים במכורים לסמים ובינתיים נוסה על כ-40 מכורים.

מתאמפטמין, הידוע גם בשמות ספיד, קריסטל ומת', הוא סם פסיכואקטיבי סינתטי ממריץ וממכר. בהשפעתו חשים אושר והתעלות, ועם התפוגגות השפעתו חשים עייפות ורגיעה. אחד השימושים הראשונים במתאמפטמין היה במהלך מלחמת העולם השנייה, בקרב טייסי חייל האוויר הגרמני, כיוון שאפשר להם להישאר ערים למשך זמן ארוך מאוד.

הוא נמכר בעבר לשימוש רפואי (בין היתר לטיפול בנרקולפסיה והשמנת יתר) ובשנת 1983 נאסרו אחזקתו והשימוש בו בארה"ב. עם זאת, השימוש הלא חוקי בו נמצא בעלייה. מתאמפטמין הוא סם ממכר מאוד מבחינה פסיכולוגית ופיזיולוגית והוא גורם לתופעות לוואי רבות. הגמילה מהסם כרוכה בתהליכים חברתיים ומנטליים קשים מאוד לאדם המכור, ובמקרים רבים יש חזרה לשימוש בסם.

אחת הבעיות העיקריות בהתמודדות עם העלייה בהתמכרות למתאמפטמין היא מחסור בטיפולים תרופתיים זמינים מוכחים, ונכון לעכשיו, לא קיימת תרופה המאושרת על ידי ה-FDA לטיפול בהתמכרות למתאמפטמין. למרות שטיפולים התנהגותיים מסוימים, כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוכיחו יעילות מסוימת, תופעות הגמילה לאחר הפסקת השימוש הן קשות מאוד, וכוללות תשישות, נדודי שינה, כאבי ראש, התכווצויות שרירים, חרדה, פסיכוזה ואובדנות.

מחקר מהשנה שעברה הראה ששילוב של שתי תרופות קיימות מסייע לגמילה. התרופות הן נלטרקסון שמשמשת כטיפול להתמכרות לאופיואידים ואלכוהוליזם, ובופרופיון, תרופה נוגדת דיכאון המשמשת גם להפסקת עישון.

נראה שהנוגדנים החד שבטיים בהם השתמשו בניסוי הקליני הנוכחי נותנים מענה לכל הביטויים הפיזיים המשמעותיים של הסם. הנוגדנים החד שבטיים נקשרים למולקולות המתאמפטמין בזרם הדם, מרחיקים אותן מהמוח ושולחים אותן לכליות ולכבד, מה שמאפשר לגוף להפריש את הסם מבלי שיפעיל את אפקט האופוריה או שכרון החושים על הגוף ומבלי לגרום לתסמיני גמילה. בנוסף, לטיפול יש השפעה מתמשכת והוא אינו יוצר התמכרות לטיפול.

זמן מחצית החיים של הנוגדנים הוא 19 יום, כלומר אחרי 19 ימים, מחצית מכמות הנוגדן עדיין קיימת בזרם הדם, והדבר גורם לאפקטיביות ארוכת טווח של הטיפול, אשר יכולה להימשך יותר מחודש.

אופיואידים זוכים לתשומת לב ציבורית רבה בארה"ב ומקבלים מקורות מימון למניעה וטיפול, ואילו מתאמפטמין תופס פחות כותרות. עם זאת, מספר מקרי המוות ממינון יתר של הסם כמעט שולש בין 2015 ל-2019. נראה שמגיפת הקורונה הגדילה יותר את השימוש בסם, ועל פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC), מקרי המוות ממינון יתר של חומרים ממריצים (שרובם הם מתאמפטמין) עלו מ-25,000 ל-33,000 בשנת 2021.

מומחים מצביעים על מגמה של ערבוב מתאמפטמין עם אופיואידים (לעתים קרובות פנטניל) ועל העוצמה ההולכת וגוברת של כל אחד מהם כגורמים לעלייה במקרי המוות כתוצאה משימוש במתאמפטמין. מספר מקרי המוות ממנת יתר הקשורים למתאמפטמין מעורבב עם פנטניל גדלו יותר מפי ארבעה בין השנים 2015-2019.