מגזין

חיידקי מעיים לטיפול בסרטן?

האם השתלות צואה יהיו הנשק לעמידות לאימונותרפיה בחולי סרטן? Nature מציג סדרת מחקרים על Fecal Matter Transplant בקרב חולי סרטן, את הסוגיות שעדיין יש לפתור ואת הצד הישראלי בגילוי הרפואי

מיקרוביום המעי. הדמיה: שאטרסטוק

ציון לוי חלה במלנומה בשנת 2014. אחרי טיפול אימונותרפי רב עוצמה, הוא נכנס לרמיסיה וכיוון שהגיב היטב לטיפול, רופאים מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר ביקשו שיתרום את הצואה שלו ואת החיידקים שבתוכה כדי לנסות לעזור לחולי סרטן אחרים שלא הגיבו לטיפול או שהסרטן שלהם היה עמיד לטיפול.

לוי עבר בדיקות קפדניות ובדיקות דם ונשאל שאלות מפורטות לגבי התזונה שלו. הוא תרם את התרומה, ארז אותה בצידנית ומונית הסיעה אותה לבית חולים, כך שהגיעה לשם בתוך פחות מ-90 דקות. בבית החולים בדקו שאין בדגימה גורמי מחלה, דיללו אותה, הכניסו אותה לצנטריפוגה, סיננו אותה, ייבשו אותה בהקפאה והכניסה אותה לכמוסות. האדם שקיבל את הכמוסות לא הראה סימנים לסרטן כבר שלוש שנים וגם הוא הפך לתורם במחקר.

המחקר הישראלי ועוד מחקר שנערך בארה"ב הם הראשונים מסוגם שהשתמשו בהעברה של חיידקים בצואה כדי לגרום למטופלים להגיב טוב יותר לטיפולים אימונותרפיים. תרופות אימונותרפיות אנטי סרטניות חזקות גורמות לגוף להשתמש במערכת החיסונית של הגוף עצמו נגד גידולים. התוצאות של שני המחקרים הללו, שפורסמו בכתב העת Science אשתקד, היו צנועות: מתוך 26 אנשים שלא הגיבו בעבר לאימונותרפיה, בערך שליש הגיבו אחרי קבלת טיפולי השתלות צואה - FMTי- Fecal Matter Transplant, אך הם זכו לתשומת לב רבה.

כתב העת Nature פירסם לאחרונה מאמר על מחקרים שונים בנושא טיפולי השתלות צואה אצל חולי סרטן, שסייעו להם להתמודד עם טיפולי אימונותרפיה. המטופל לוי מ"שיבא" אוזכר כמובן במאמר המקיף. כיום מתנהלים ברחבי העולם לפחות 30 ניסויי FMT המנוהלים על ידי מעבדות אקדמיות וחברות תרופות, ותוצאותיהם מתחילות להתפרסם.

יותר ויותר מחקרים מראים שלמיקרוביום המעי יכולות להיות השפעות טובות על התקדמות גידולים מרוחקים, על תופעות הלוואי של הטיפולים לסרטן ועל היכולת של מערכת החיסון לחסל תאים סרטניים. מחקרים מסוימים קישרו בין חיידקים ספציפיים להשפעות מועילות, מה שיכול להצביע על טיפולים מותאמים. המדענים בוחנים את תפקיד התזונה ואת מגוון החיידקים במעיים, הם גם חושפים אינטראקציות בין האורגניזמים במעיים לבין האורגניזמים שחיים בגידולים עצמם, מה שעשוי לתת כיוון לטיפולים חדשים.

עם זאת, יש לא מעט בעיות שצריך לפתור לפני שהגילוי יהפוך לטיפול נפוץ. יש צורך באסטרטגיות לזיהוי התורמים והנתרמים הטובים ביותר, להרחיב את תהליך ייצור החומר ולהוזיל את מחיר ההשתלה. החוקרים מקווים שהגישה של FMT תוביל להבנה טובה יותר של הגידול, המערכת החיסונית והחיידקים שנמצאים בגידול, כדי להביא לטיפול טוב יותר.

ד"ר בן בורסי, אונקולוג מהמרכז הרפואי שיבא, שהוביל את המחקר הראשון בישראל, חשב על הרעיון בשנת 2006 כשהיה בטיול ונתקל בגידולים על עצים שהם לפעמים תוצאה של תגובת הצמח לזיהום. הוא התחיל לחשוב על האופן שבו גידולים וחיידקים עשויים לקיים אינטראקציה בגוף האדם. הוא ביצע מחקרים אפידמיולוגיים שקישרו בין סרטן למיקרוביום ובדק כיצד אנטיביוטיקה יכולה לשנות את הסיכון לסרטן וכיצד תזונה יכולה לשנות את חיידקי המעיים.

כעבור עשור החלה ההבנה של המיקרוביום כאורגניזם שמשתנה בבריאות ובחולי, והקשר לסרטן החל לקבל תשומת לב. באותו זמן טיפולי אימונותרפיה זכו להצלחה בסוגים רבים של סרטן, אך רק אצל 15%-20% מהאנשים היתה תגובה ארוכת טווח.

זיהוי הרכב הצואה האידיאלי לתרומה

נתונים התומכים בהשפעת החיידקים, בהצלחתם או בכשלונם של הטיפולים הללו, החלו להצטבר ונראה שנוכחות או היעדר של מיקרואורגניזמים מרכזיים מסוימים במעיים השפיעו על הסבירות לתגובה. תוצאות אלו גרמו לכן לחוקרים ברחבי העולם לערוך ניסויים קליניים ב-FMT בסרטן ובמחלות אחרות. עדיין לא ברור מה גורם לצואה לקדם תגובה יעילה נגד סרטן. במחקרים שונים נמצאו ממצאים סותרים לגבי סוג החיידקים החשובים ביותר. למרות שמיקרוביום מגוון קשור לבריאות טובה, דווקא דגימות צואה עם מגוון נמוך הועילו לחולים. בנוסף, הרכב המיקרוביום משתנה מאוד לפי מוצא אתני, גיאוגרפיה ותזונה והשוני מקשה על מציאת התמהיל האופטימלי.

במחקר קנדי, השתמשו ב-FMT מתורמים שלא חלו בסרטן כדי לבדוק אם זה יכול למנוע עמידות לאימונותרפיה אצל אנשים שלא קיבלו טיפול כזה בעבר. במחקר השתתפו 20 חולים עם מלנומה במצב מתקדם. לאחר FMT ואימונותרפיה, שלושה חולים הראו תגובה מלאה, 13 תגובה חלקית ושלושה כלל לא הגיבו לטיפול.

זיהוי הרכב הצואה האידיאלי לתרומה עשוי להיות קשור לאו דווקא לסוג החיידקים שהוא מכיל, אלא לפעילות שלו. חוקרים גילו שהמטבוליטים שהחיידקים מייצרים חשובים לטיפול. בנוסף, יש להביא בחשבון את המיקרוביום של הגידול עצמו. חיידקים מהווים כ-25% מסביבת הגידול ונוכחותם יכולה לקדם או לחסום חסינות נגד גידולים. מחקר של רביד שטראוסמן ממכון ויצמן הראה שחיידקים בגידולים יכולים לתווך עמידות לכימותרפיה וזיהה גם חיידקים ספציפיים שנמצאים בתוך תאי גידול.

חיידקים נודדים לגידולים מאזורים רבים - כולל המעי, חלל הפה וזרם הדם - בהתאם לסוג הסרטן וחוקרים כיום בודקים כיצד חיידקי גידול וחיידקי מעיים משפיעים זה על זה. מחקר משנת 2019 בדק אנשים עם אדנוקרצינומה של הלבלב - אבחנה עם שיעור הישרדות נמוך בדרך כלל, משני אזורים שונים גיאוגרפית, בולטימור ויוסטון. לאנשים ששרדו חמש שנים או יותר היה מיקרוביום גידול מגוון יותר מאשר לאלה ששרדו פחות מחמש שנים. נראה שחלק מהחיידקים בגידול הגיעו מהמעי. טיפול FMT מהשורדים עיכב את צמיחת הגידול בעכברים עם סרטן הלבלב וחיזק את תאי החיסון שלהם. ניסוי קליני בודק כעת את השפעת ה-FMT על חולי סרטן לבלב ובהמשך יבדקו אם שינוי חיידקי המעי עם FMT משנה את החיידקים בגידול.

השפעת התזונה על הטיפול ב-FMT

תחום שנחקר פחות בתחום השתלות FMT הוא השפעת התזונה על הטיפול. ההשערה היא שיש להמעיט במזון מעובד ולהעדיף תזונה מבוססת צמחים כיוון שחיידקי מעיים מעדיפים פחמימות מורכבות.

מחקרים אפידמיולוגיים ברחבי העולם מראים שתזונה משפיעה על פרופילי המעיים-מיקרוביום אפילו יותר מאשר הגנים של אנשים. מחקר הראה שלאנשים עם מלנומה שאכלו דיאטות עשירות בסיבים יש סיכוי גבוה יותר להגיב בצורה חיובית לאימונותרפיה, בעוד שפרוביוטיקה ללא מרשם היתה קשורה לתוצאות גרועות יותר.

טיפול FMT יכול גם להפחית את תופעות הלוואי הקשות של אימונותרפיה, שכוללות דלקות פרקים ושלשולים.  אמנון שי, שסבל ממלנומה והתנדב לניסוי ב-FMT, קיבל תרומה מהאדם שהגיב לתרומה של ציון לוי מהמחקר ב"שיבא". אחרי ההשתלה, הטיפול האימונותרפי עזר לו והוא סבל מפחות תופעות לוואי.

אחת הבעיות בטיפול FMT הוא מציאת תורם מתאים. התורמים צריכים להיבדק לזיהומים חיידקיים ונגיפיים, ומגיפת הקורונה עיכבה מאוד את המחקרים הללו. למרות שהכנת הצואה היא פשוטה, הצורך במניעת זיהום צולב מאלץ את החוקרים לעבד רק דגימת תורם אחת בחדר ביום. דרושים אם כן משאבים גדולים יותר כדי לייצר תרומות בקנה מידה גדול וכיום רק מעט מאוד ניסויים קליניים בתחום מנוהלים על ידי חברות תרופות.

נושאים קשורים:  מחקרים,  מגזין,  השתלת צואה,  אימונותרפיה,  ד"ר בן בורסי
תגובות