• יו"ר: ד"ר איתי בסר
  • חברי הועד: ד"ר אביבה וולף
  • מר חגי ברוש
  • ד"ר דורית פורת
  • ד"ר דניאל פיינגולד
  • ד"ר חגית בוני-נח
  • ד"ר טל קסלר
  • ד"ר סרגיו מרצ'בסקי
  • ד"ר עמוס עברי
  • ועדת ביקורת: ד"ר ארתורו לרנר, מר דודי גולד
חדשות

אחד מכל שבעה ישראלים מתמודד עם התמכרות

דו"ח של המרכז הישראלי להתמכרויות מצביע על זינוק של תופעת ההתמכרות בישראל, ובראשה התמכרות לאלכוהול ולקנאביס | התופעה פוגעת במיוחד בצעירים ובמתמודדים עם מצוקה נפשית

11% מתלמידי התיכון מדווחים על שימוש קבוע בקנאביס בתדירות שבועית או חודשית. צילום: שאטרסטוק

המרכז הישראלי להתמכרויות ICA הגיש אתמול (ג') לנשיא המדינה יצחק הרצוג ולראש הממשלה נפתלי בנט את דו''ח ההתמכרויות של מדינת ישראל לשנת 2022. הדו''ח חושף תמונה עגומה וזינוק משמעותי של תופעת ההתמכרות בקרב הציבור הישראלי, כאשר כ-21% מתוכם הם בני נוער וצעירים בגילאי 18 עד 35.

הסקר בוצע על ידי מחלקת המחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות בקרב 3,300 משיבים, בעזרת מכון הסקרים איי-פאנל, במדגם מייצג של האוכלוסיה הבוגרת בישראל בגילאי 18-70, וכלל יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים, משתתפים מכל הארץ ומכל השכבות הסוציואקונומיות.

במחקר נעשה שימוש במדדים מקובלים מהעולם לאיתור התמכרויות באוכלוסיה הכללית, בהתאם להגדרות הרפואיות של האיגוד האמריקאי לפסיכיאטריה וארגון הבריאות העולמי.

התמכרות מוגדרת כהמשך שימוש כפייתי בחומר או התנהגות גם כאשר יש לכך השלכות שליליות - מצוקה נפשית או פגיעה בתפקוד משפחתי, חברתי או תעסוקתי-כלכלי - עם קושי לשלוט ולהפסיק.

מן הדו"ח עולה כי בחמש השנים האחרונות חל זינוק של מספר הישראלים הסובלים מהתמכרויות והגיע לקרוב ל-15%, מעל חצי מיליון ישראלים, זינוק של 25% אחוז לעומת שנת 2018. על פי הממצאים, אין מדובר בתופעה הנוגעת בשוליים החברתיים, זוהי תופעה הרווחת בקרב הציבור כולו וכי אחד מכל שבעה ישראלים מתמודד עם התמכרות. מלבד הסבל העצום הנגרם לאדם המתמודד עם ההתמכרות, גם משפחתו, חבריו וסביבתו סובלים מכך.

פרופ' שאולי לב-רן, מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות. "נדרשת תכנית פעולה בעלת פוטנציאל ליישום מהיר ומתן מענה למי שזקוק לו''

המרכז הישראלי להתמכרויות הוא הגוף היחיד במדינת ישראל שעורך סקר אפידמיולוגי על תמונת המצב של ההתמכרויות בישראל. במדינת ישראל אין היום נתון ציבורי המעיד על היקף התופעה או מספר המתמודדים עם התמכרות. בשנת 2018 ביצע המרכז סקר כזה, בו עלה כי אחד מכל עשרה ישראלים מתמודד עם התמכרות. השנה, 2022, בסקר נוסף, היתה התוצאה אחד מכל שבעה (14.6% מהישראלים הבוגרים), עלייה משמעותית.

על פי הממצאים, סובלים מהתמכרות התנהגותית – 11.2%, (מין – 6.7%, הימורים – 3.7%, פורנוגרפיה – 3.3%, משחקי מחשב – 2.8%). מהפרעת שימוש בחומרים סובלים 5.6% מהישראלים. החומרים שנמצאים בשימוש הנפוץ ביותר הם: אלכוהול 71%, קנאביס 27%, תרופות לטיפול בקשב וריכוז 9%, תרופות לשיכוך כאבים 7%, תרופות הרגעה או שינה 7%.

מנתונים על בני נוער בשנת 2022 נמצא כי 14% מתלמידי התיכון מדווחים על שתיית אלכוהול מספר פעמים בחודש ובסופי שבוע; 11% מתלמידי התיכון מדווחים על שימוש קבוע בקנאביס בתדירות שבועית או חודשית; 13% מבני הנוער בגיל העל יסודי עסקו בהימורים בכסף מספר פעמים בשנה האחרונה, הימורים לא חוקיים; 27% מתלמידי התיכון מדווחים על צפייה יומיומית בתכנים פורנוגרפיים. 8.5 שעות ביום בממוצע הוא הזמן אותו מבלים בני נוער מול מסכים.

90% מהסובלים מהתמכרות לא פונים לקבלת טיפול

מעבר להתמכרות כשלעצמה, קיימת עלייה של 48% בשימוש לרעה בקנאביס ועלייה של 25% באלכוהול. כמו כן, מעל 90% מהסובלים מהתמכרות לא פונים לקבלת טיפול. הקושי במציאת המענה המתאים, הסטיגמה והבושה שחשים חלק גדול מהמכורים מקשים על קבלת טיפול מתאים ומעכבת את היציאה ממעגל ההתמכרות.

לצד הקושי שחווים המתמכרים, המעגל הסובב אותם והחברה הישראלית כולה, יש לזכור כי להתמכרות יש גם מחיר כלכלי עצום. על פי מחקר שבוצע על ידי המרכז הישראלי להתמכרויות בשיתוף פירמת הייעוץ והשירותים המקצועיים הבינלאומית Deloitte, העלות הכלכלית הישירה למשק מהתמכרויות מוערכת בכשבעה מיליארד שקל בשנה. בנוסף, העלות הזו מתחלקת בין התמכרות לאלכוהול, סמים ותרופות מרשם, המוערכת ב-6.3 מיליארד שקל בשנה, ובין 700 מיליון שקל כתוצאה מהתמכרות להימורים. העלות נגזרת הן מעלות האימפקט השלילי של התמכרויות על המשק (ירידה בפריון עבודה), המוערכת ב-4.2 מיליארד שקל, והן מההוצאות הציבוריות על טיפול בהתמכרויות והשלכותיהן (עלויות רווחה, טיפול רפואי ואכיפה), המוערכת ב-2.8 מיליארד שקל בשנה.

פרופ' שאולי לב-רן, מייסד ומנהל אקדמי של המרכז הישראלי להתמכרויות, ציין: ''הדו''ח חושף את הבטן הרכה של החברה הישראלית ומצביע על צורך לשינוי מיידי במדיניות של כל הגורמים הנוגעים לתופעת ההתמכרות. למדינת ישראל יש את הפתרונות וחלקם כבר נכנסו למסלול של יישום וצפויים להתחיל לעבוד בעוד כשלוש שנים. לצערנו, זהו זמן רב שבו יתווספו למעגל ההתמכרויות מכורים חדשים ומשפחות נוספות ישלמו מחיר יקר. המסקנה העולה מהדו''ח היא שנדרשת תכנית פעולה בעלת פוטנציאל ליישום מהיר ומתן מענה למי שזקוק לו''.

ענבל דור-קרבל, מנכ"לית המרכז הישראלי להתמכרויות ציינה: ''כמעט כל המדינות המפותחות בעולם חוו עלייה בשיעור המכורים לאחר שנתיים של קורונה, לכן צפינו עלייה קלה אך בכל זאת הופתענו מהנתונים שהראו כי היקפה של התופעה רחב מששיערנו. לאורך כל תקופת הסגרים הוזהרנו מפני השלכותיה של המגיפה על החוסן החברתי והיכולת של יחידים להתמודד עם הלחץ והבדידות בהם היו נתונים, לצערנו כעת ממש ניתן לראות את הביטוי לכך במצב ההתמכרויות במדינת ישראל".

האוכלוסיה הפגיעה ביותר - צעירים

האוכלוסיה הפגיעה ביותר להתמכרויות היא דווקא זו התורמת ביותר למשק. צעירים בגילי 18-35 מכל המגזרים מהווים כ-20.9% מסך כל האנשים המתמודדים עם התמכרות בישראל והרגישים לה ביותר הם המתמודדים עם הפרעה נפשית כגון דיכאון, חרדה ופוסט טראומה (סיכון גבוה פי ארבעה בהשוואה למי שאינה מתמודד עם הפרעה נפשית).

חשוב לציין כי התמכרויות הינה תופעה חוצת מגזרים ולא קיים הבדל שכיחות התמכרויות בין חילונים (13.3%), מסורתיים (14.1%) ודתיים (13.1%), אך פוגעת במיוחד בצעירים בגילאי 18-35 (20.9%) ובמי שמתמודד עם מצוקה נפשית כלשהי (53%) – מתוכם 38% מתמודדים עם דיכאון, 30% עם חרדה ו-39% עם PTSD.

נושאים קשורים:  התמכרויות,  חדשות,  פרופ' שאולי לב-רן,  התמכרות לסמים,  התמכרות לקנאביס,  המרכז הישראלי להתמכרויות
תגובות
02.06.2022, 08:17

נראה כי הגיע הזמן לבחון לעומק את השימוש המטורף בקנאביס בחברה הישראלית , הן בחולים והן בבריאים.
לא ייתכן כי עקב דחיפה תקשורתית של הקנאביס , ע"י חברות עשירות מגובות באנשי ציבור בהנהלתן , נהפכו עשרות אלפי ישראלים למשתמשים קבועים של קנאביס
הגיע הזמן שהאיגודים הרפואיים יתחילו להפעיל את השפעתם , בדומה לקריאה של איגוד רופאי בריאות הציבור.
עלינו להתעורר לפני שהקנאביס , בחסות רדיפת הבצע של החברות, יהפוך לאוקסיקונטין הבא.

09.06.2022, 22:17

מסכים ומרחיב: למעט מצבים סופניים, הפיכת הכאב למוקד הטיפול היא שרש הרעה. במקום זיהוי וסילוק מקורות הכאב -הסתמכות על טקטיקה של משככי כאב. במקום חיזוק אסטרטגי של תהליכי ההחלמה הפיזיולוגיים, יצירת תלות ונזק משני.
הבעיה מתחילה עוד בשלב האקמול: ערעור הבטחון ביכולת לספוג כאב, ללמוד ממנו ולהחלים בעזרתו, מייצר תהליך שפעמים רבות מדי מסתיים בהתמכרות.