משרד הבריאות הודיע אמש (א') רשמית על אישור תוספת תקציבית בסך 85 מיליון שקל לשם השקעה בפיתוח שירותים קהילתיים לטיפול מקיף בהתמכרויות. זאת לאחר שהוועדה לטיפול בהתמכרויות, שמונתה על ידי מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' נחמן אש, בחנה את סוגיות הטיפול בהתמכרויות בישראל והגישה מסקנותיה לשר הבריאות ניצן הורוביץ.
עוד בעניין דומה
בחודשים האחרונים בחנה הוועדה לקידום מערך הטיפול בהתמכרויות בראשות רן רידניק, ראש חטיבת רגולציה במשרד הבריאות, את הנושא לעומקו והצביעה על העדר מענה מספק, לעתים על היעדר מוחלט של שירותים ציבוריים נחוצים אלה. בפועל - צוין במסקנות הוועדה - כיום, חלק גדול מהציבור הסובל מהפרעה נפשית, כמו עקב שימוש וצריכה של סמים, אלכוהול וגם תרופות מרשם או התמכרות להתנהגות, לא מטופל כלל או מטופלים חלקי.
עוד ציינה הוועדה כי "השירותים הציבוריים במסגרת משרדי הבריאות והרווחה נוגעים במקרי קצה בלבד, לא מטפלים בחלק גדול מהאוכלוסיה הרלבנטית ולא עוסקים כלל בטיפול מוקדם ובמניעה ברמה הממשלתית. תחום ההתמכרויות לא זכה לקשב מערכתי, רפואי, כלכלי וניהולי, וכתוצאה מכך, המענים ורמת השירות לאזרחים הסובלים מהתמכרויות אינם מספקים".
על פי מסקנות הוועדה, יש ליצור רצף מענים שייתן מענה למתמודדים עם הפרעות התמכרות. הוועדה המליצה על פיתוח שירותים חדשים על ידי קופות החולים, כדי לייצר מענה טיפולי מקיף, הכולל מניעה רפואית, טיפול מוקדם וטיפול תרופתי, בשירותים הקהילתיים.
משרד הבריאות יתקצב את פיתוח התכניות, באמצעות מבחני תמיכה, בשנים 2022 עד 2025, וידווח לממשלה מדי שנה על התקדמות התכנית. בתכנית העבודה לקחו חלק גם משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, האוצר, משרד הרווחה, קופות החולים וגורמים אחרים בהובלת גורמי המקצוע במשרד הבריאות.
אלא שבדיווח על התכנית מאת אור קשתי הבוקר (ב') ב"הארץ" נמסר כי "בעקבות התנגדות קופות החולים, החליטו ראשי משרד הבריאות שלא להעביר אליהן את האחריות על הטיפול הרפואי בהתמכרויות וזאת בניגוד לעמדת המומחים. הוועדה המליצה שהקופות יפתחו שירותי תמיכה חדשים במימון המדינה, אך לא תהיה להן אחריות מלאה על הטיפול בכלל המכורים. קופות החולים נימקו התנגדותן בחשש מהשלכות תקציביות והתריעו מפגיעה בשירותים הניתנים למטופלי בריאות נפש אחרים".
קשתי מציין כי "גורמים שהיו מעורים בעבודת הוועדה העידו על דעות קדומות ואיומים להתנער ממכורים המטופלים במתקני גמילה ובמרפאות מתדון שמפעיל משרד הבריאות". משרד הבריאות, ציין עוד קשתי, "החליט להעדיף את האינטרסים של קופות החולים על פני אלה של המכורים".
עוד דיווח שקיימת אי ודאות גדולה בדבר היקף התופעה בישראל. על פי הערכות משרד הרווחה - כ-120 אלף מכורים. דו"ח מבקר המדינה מ-2019 טען שזו הערכת חסר, הנובעת מהיעדר מנגנונים לאיתור המכורים בשירותי הרווחה והבריאות.
מחקר של המרכז הישראלי להתמכרויות מלפני כשלוש שנים העריך שכ-10% מהאוכלוסיה היהודית הבוגרת מתמודדים עם התמכרות לחומרים שונים או להתנהגויות. עלות נזקי ההתמכרויות למשק נאמדת בכשבעה מיליארד שקל בשנה.
מדו"ח הוועדה ניתן להסיק שחלה עלייה בהיקף המכורים מעצם העלייה בשימוש בתרופות שונות: בין 2014 ל-2016 נרשמה עליה של 36% בשימוש יומיומי באוקסיקודון, פנטניל ומורפין. בין 2011 ל-2016 באופיואידים (125%) בהשוואה לעלייה ברישום הממוצע במדינות ה-OECD. משרדי הבריאות והרווחה טיפלו ב-2019 בפחות מ-30 אלף מכורים - 3,416 בעשרה מכוני אשפוז לגמילה, 3,895 במרכזים המיועדים למכורים לסמים ובכ-20 אלף נוספים בתכניות שונות של משרד הרווחה.