• יו"ר: ד"ר איתי בסר
  • חברי הועד: ד"ר אביבה וולף
  • מר חגי ברוש
  • ד"ר דורית פורת
  • ד"ר דניאל פיינגולד
  • ד"ר חגית בוני-נח
  • ד"ר טל קסלר
  • ד"ר סרגיו מרצ'בסקי
  • ד"ר עמוס עברי
  • ועדת ביקורת: ד"ר ארתורו לרנר, מר דודי גולד
חדשות

אחד מכל שמונה ישראלים צורך כדורי שינה עד כדי התמכרות

תמונת המצב מדאיגה את מומחי השינה: "רופאי המשפחה בכל העולם המערבי, ובפרט בישראל, רושמים כדורי שינה במהירות ובפזיזות, ללא בקרה מספקת"

נטילת כדורי שינה. אילוסטרציה

נתונים שנאספו מקופות החולים חושפים את היקפה של מגיפת ההתמכרות לכדורי שינה בישראל: אחד מכל שמונה  ישראלים נזקק לכדור שינה באופן קבוע כאמצעי לטיפול בנדודי השינה שלו. על הממצאים הללו דיווח אמש (ג') תום לוינסון ב"הארץ".

את כדורי השינה רושמים רופאי משפחה כאשר מטופל מתלונן על קשיי הירדמות או על קושי לשמור על רציפות השינה בתדירות של יותר משלוש פעמים בשבוע במשך שלושה חודשים. פרופ' ריבי טאומן, מנהלת המכון לרפואת שינה ב"איכילוב", מצוטטת בדיווח: "מאחר שאין מספיק רופאי שינה בישראל, ברוב המקרים רופא המשפחה הוא זה שיעשה את האבחנה הקלינית ויעניק את הטיפול".

מהנתונים השונים עולה כי רופאי המשפחה בארבע הקופות רשמו בשנה שעברה כדורי שינה לכ-789 אלף ישראלים, כ-8.5% מהאוכלוסיה הכללית וכ-12.7% מאוכלוסיית הבוגרים. המספרים לא כוללים מרשמים מרופאים פרטיים, כך שהשיעור האמיתי כנראה גדול יותר. לפי נתונים אלה, כ-10% ממטופלי ה"כללית" קיבלו כדורי שינה, 7.9% מ"מאוחדת", 7.7% מ"מכבי" ו-5% מ"לאומית".

מומחי השינה מודאגים מתמונת המצב הזאת. ד"ר ברוך אלעד, מומחה ברפואת שינה ב"מכבי", מצוטט: "רופאי המשפחה בכל העולם המערבי, ובפרט בישראל, רושמים כדורי שינה במהירות ובפזיזות ללא בקרה מספקת". פרופ' גיורא פילר, מנהל מערך מרפאות השינה ב"כללית", ציין כי "האיגודים המקצועיים בארה"ב ובאירופה ממליצים לנסות טיפול לא תרופתי לנדודי שינה לפני שמתחילים בטיפול תרופתי. "אני", אמר, "רושם כדורי שינה רק כמוצא אחרון, לאחר שהמטופל ניסה את כל הדרכים האחרות... מובן מאליו שיש לבחון אם בעיות השינה אינן נגרמות ממחלה כלשהי, שכן במצב כזה יש לטפל במחלה, לא בסימפטום".

עוד סבורים המומחים כי עלייה במודעות לשני טיפולים – סירקדין ו-CBD – עשויה לסייע לסובלים, אך כדי שהמצב בישראל ישתפר נדרשת עבודה רבה.

פרופ' אלעד הוסיף כי הר"י דחתה בשנה שעברה את הבקשה לאשר התמחות מוכרת ברפואת שינה, "אבל גם אם היתה התמחות כזאת המדינה היתה מכשירה רק ארבעה-חמישה מומחים בשנה, מאחר שאין מספיק מכונים ומרפאות שינה בישראל להתמחות הנדרשת. ניתן להרחיב את הידע אם יהיו יותר הדרכות מעשיות לרופאי המשפחה בנושא נדודי שינה".

תגובת משרד הבריאות כפי שהופיעה בדיווח: "בשנים האחרונות המשרד עורך הליכי בקרה בקופות במטרה להגביר את מודעות של המטפלים בשטח לסכנת ההתמכרות ולחשוף אפשרויות טיפול אחרות. משרד הבריאות הפיץ בעבר הנחיות בנוגע למניעת שימוש בתרופות בנזודיאזפיניות ותרופות שינה לאורך זמן, ונכללו אופציות שונות לפתרון בעיית השינה. בכוונת המשרד לגבש תכנית נוספת להעלאת מודעות לטיפול מושכל בתרופות הרגעה ושינה בקרב הרופאים בשיתוף פעולה עם קופות החולים".

נושאים קשורים:  כדורי שינה,  מרשמים,  רופאי משפחה,  חדשות,  התמכרות,  הפרעות שינה
תגובות
06.04.2022, 21:32

תרופות השינה כביכול לא ממכרות (לפי הגדרות המילון החדש שפיתחה הפארמה) אבל קשה מאד להגמל מהן והן גורמות לרבים נזק ממשי - מנטאלי (דכאון, בלבול) ופיזי (תאונות, נפילות, שברים).
מציע לכנותן כפי שהן: סמי שינה. ומציע להשקיע בהסברה ולו מאית ממה שהושקע בקמפיין הקורונה.