במהלך השנים האחרונות ישנה עלייה בהיארעות התמכרויות (substance use disorders - SUD), במיוחד אלו המערבים אופיאטים או בנזודיאזפנים. מצב זה החמיר עד כדי פגיעה בבריאות הציבור ובכלכלה. במחקר זה ביקשו החוקרים להעריך מהם גורמי הסיכון לחזרה לשימוש בחומרים בקרב אוכלוסיה מורכבת הסובלת מהתמכרות לחומרים אסורים יחס עם תחלואה נפשית.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטה רטרוספקטיבית, בו החוקרים סקרו את הרשומה הרפואית של 76 מטופלים ששוחררו ממרכז רפואי לאחר דטוקסיפיקצה וטיפול פסיכיאטרי מקביל בשל התמכרות לחומרים בו-זמנית עם תחלואה נפשית. החזרה לשימוש בחומרים (relapse) נבחנה על פי שני מעריכים בלתי-תלויים, והם עברו על הרשומה הרפואית לאחר שחרור המטופל תוך ניצול מערכות מדיניות לשיתוף מידע רפואי. ניתוח סיכונים על שם COX בוצע על מנת לבחון מהם גורמי הסיכון לחזרה לשימוש בחומרים.
תוצאות המחקר הדגימו כי שימוש בבנזודיאזפינים, אשפוז דרך המיון (לעומת אשפוז ישיר), ביקורים תכופים במיון בשנה האחרונה, השתתפות בתכניות גמילה רבות בעבר נמצאו כגורמי סיכון לקיצור זמן עד חזרה לשימוש בחומרים. שימוש בחומרים רבים במקביל (polysubstance use) ושימוש בסמים בהזרקה דרך הוריד נמצאו כגורמים המאריכים זמן עד חזרה לשימוש בחומרים.
מסקנת החוקרים הייתה כי בעקבות גורמי הסיכון שנמצאו, בייחוד שימוש בבנזודיאזפנים וביקורים תכופים במיון, ניתן לומר שישנם מספר גורמים המביאים לחזרה לשימוש בחומרים. גורמים אלו כוללים חרדות, עומס מחלה ועוד. בנוסף, ממחקר זה ניתן לראות, דבר שידוע כבר זה מכבר, כי פלח קטן מהאוכלוסייה צורך אחוז גדול מהשירותים הרפואיים, יותר מאשר גודלה באוכלוסייה.
מקור: