נתונים תצפיתיים ומחקריים ראשוניים מראים כי לחומרים פסיכדלים אגוניסטים לקולטני סרוטונין 2A, יש פוטנציאל בטיפול במגוון הפרעות שימוש בסמים (SUDs), כולל הפרעת שימוש באופיואידים (OUD). קבוצת חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב פרסמו עבודת מחקר שמטרתה הייתה לתאר ולנתח דיווחים עצמיים של מקרים בהם שימוש בחומרים פסיכדליים בהקשרים נטורליסטים (לא במסגרת קלינית) הוביל להפסקת השימוש או צמצום השימוש בחומרים ממכרים.
עוד בעניין דומה
החוקרים התבססו על סקר אנונימי מקוון שנערך בקרב אנשים המדווחים על הפסקת או הפחתה בשימוש בקנאביס, אופיואיד או ממריצים בעקבות שימוש בחומרים פסיכדליים במסגרות לא קליניות.
הסקר כלל 444 נבדקים, רובם מארצות הברית (67%). המשתתפים דיווחו בממוצע על 4.5 שנות שימוש לרעה בסמים, זאת לפני החוויה הפסיכדלית שאליה ייחסו ירידה בצריכת הסמים, כאשר 79% עמדו בקריטריונים רטרוספקטיביים להפרעת SUD קשה.
רוב המדווחים דיווחו על נטילת מנה בינונית או גבוהה של LSDי(43%) או פטריות המכילות פסילוסיבין (29%), ולאחריה הפחתה משמעותית בצריכת הסמים.
לפני החוויה הפסיכדלית, 96% עמדו בקריטריוני SUD, ואילו לאחריה רק 27% עמדו בקריטריוני SUD. המשתתפים דירגו את החוויה הפסיכדלית שלהם כמשמעותית עם תובנה גבוהה, כאשר 28% העידו שהשינויים בעדיפויות או בערכים של החיים שהתרחשו בעקבות החוויה הפסיכדלית הקלו על הפחתת השימוש בסמים. מינון גבוה של חומר פסיכדלי, תובנה, השפעות מיסטיות ומשמעות אישית של החוויה נמצאו במתאם גבוה להפחתה רבה יותר בצריכת הסמים הממכרים לאחר החוויה.
החוקרים מכירים במגבלות הרבות של שיטות המתבססות על מחקרי חתך ודיווח עצמי. הם מסכמים כי למרות שתוצאות אלו אינן יכולות לקבוע אם פסיכדלים גרמו לשינויים בשימוש בסמים, התוצאות מצביעות על הפוטנציאל של החומרים הפסיכדלים לגרום להפחתה בשימוש בסמים ממכרים, ותומכים במחקר קליני נוסף בנושא טיפול בסיוע פסיכדלי להתמכרויות.
מקור: