"למדנו מהעולם שסיגריה אלקטרונית היא מכה קשה בקרב בני הנוער עם שיעורי התמכרות חסרי תקדים. מתוכם, כ-20% יהפכו להיות מעשני סיגריות רגילות בסיכון של פי שבעה, בהשוואה למי שלא ניסה סיגריה אלקטרונית. לא רק שלא הוכח במחקרים מבוקרים שאין זה כלי מוכח לגמילה מעישון אלא שהמציאות מראה שסיגריה אלקטרונית היא שער הכניסה לעולם העישון של צעירים שרבים מהם משתמשים שימוש כפול, בסיגריות אלקטרוניות, מתמכרים לניקוטין ובמקביל עוברים לסיגריות רגילות". כך אמר אתמול (ג') הרופא ד"ר דודי ביטון, רכז הסברה בכיר באגודה למלחמה בסרטן, בדיון שנערך בוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת. הוועדה אישרה בדיון זה הטלת מגבלות על כמות הניקוטין המותרת בסיגריה אלקטרונית.

ד"ר ביטון הוסיף: "הקשר בין סיגריות אלקטרוניות להתקפי לב הוכח. ניקוטין גורם ליתר לחץ דם ובשל כך מהווה סיכון ממשי לשבץ מוחי. גם הוכח שניקוטין גורם להפרעות קשב וריכוז, כאבי ראש ומיגרנות, פוגע בהתפתחות המוח אצל צעירים, משפיע לרעה על שיקול הדעת ומעודד אימפולסיביות וחוסר איזון רגשי.

"במחקרי מעבדה מעודכנים נמצא קשר בין ניקוטין לסרטן השד, לסרטן המעי הגס, לסרטן הוושט ולסרטן הריאות. מי יודע מה יימצא במחקרים קליניים שיבוצעו בבני אדם.

"כל טיעון של החברות המשווקות סיגריות אלקטרוניות שמדובר בנזק פחות מסוכן מסיגריה רגילה - לא אמין. יש להיזהר ממנו מאוד. החברות מעוותות את האמירות של ה-PHE, שירות הבריאות הלאומי באנגליה, בדיוק כפי ששיקרו במשך עשרות שנים חברות הטבק.

"בפגישות עבודה שקיימנו עם נציגים בריטים, שמעתי במו אוזני שגם שם אין קונצנזוס בנושא הסיגריה האלקטרונית. יתרה מכך, הירידה במספר המעשנים בעולם היא תוצאה ישירה של עבודת חקיקה והסברה על נזקי העישון.

"בישראל, בזכות עבודת ההסברה המעמיקה של האגודה למלחמה בסרטן, הציבור כבר מודע לנזקים של סיגריות. אם יכולנו להוציא את הסיגריות אל מחוץ לחוק, אז בוודאי שהיינו עושים גם זאת. אבל לגבי סיגריות אלקטרוניות, בגלל התעמולה של החברות המשווקות, אנשים טועים לחשוב שהשימוש בהן בריא או לא מזיק בכלל.

"הוכח שתחליפי הניקוטין הנמכרים בבתי המרקחת כאביזר לגמילה, בהם המינון מדוד ומוגבל בזמן מסייע לגמילה, אבל במקרה של הסיגריות האלקטרוניות, אין כל הגבלה. ניתן לצרוך ברצף כמויות גבוהות מאוד ומסוכנות של ניקוטין ולהסתכן בהתקף לב, שבץ מוח וייתכן אפילו סרטן".

עוד ציין ד"ר ביטון: "אני נתקל באנשי רפואה מטעם החברות המשווקות והם מתארים את הניקוטין כחומר תמים. הם לא מעודכנים במחקרים המדעיים ובספרות המקצועית. צריך לדייק ולהיצמד לאמת המדעית. לטעון שסיגריה אלקטרונית פחות מסוכנת מסיגריה רגילה היא אמירה לא מבוססת מדעית ולכן מהווה טעות דרמטית, כאשר גם המידע הקיים עובר מניפולציה. בניגוד לסיגריות הרגילות שבהן בחלוף עשרות שנים של הסתרת האמת והלעטת הציבור בשקרים התגלה באלפי מחקרים שהעישון גורם למוות ולמחלות, בסיגריה האלקטרונית, שהיא המצאה חדשה, רב הנסתר על הגלוי. לכן לבוא ולטעון שסיגריה אלקטרונית פחות מזיקה זה כמו לטעון שהתקף לב פחות מזיק מסרטן."

בדיון אישרה ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת את תקנות משרד הבריאות להגבלת השיווק של סיגריות אלקטרוניות ומוצריהן, "במטרה למנוע סיכונים לבריאות הציבור". על פי התקנות, ייאסר ייצור או שיווק של סיגריה אלקטרונית, מחסנית או חומר מילוי, המכילים ניקוטין בריכוז העולה על 20 מיליגרם למיליליטר. המשווקים יחויבו למכור את הפריטים הללו באריזה שנועדה למנוע פתיחה על ידי ילדים, שבר או דליפה.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלאלוף, אמר בדיון: "בשבועות האחרונים סבלנו מנסיונות השפעה מצד לוביסטים וחברות שונות. הסיגריות האלקטרוניות הן חלק מאותו מערך פוגעני הגורם לנזק ולפגיעה בבריאות הציבור. לכן לא נירתע ולא ניכנע ללחצים מצד גורמים אינטרסנטים. הוועדה בראשותי תמשיך להיאבק בעישון על כל סוגיו ובכל דבר הפוגע בציבור הישראלי".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, אמר: "התעשיה מתקדמת ומייצרת מוצרים חדשים ואנחנו צריכים להתאים את הרגולציה למציאות החדשה. ניקוטין זה לא רק חומר ממכר, זה גם חומר מזיק. אנחנו לא אוסרים את השיווק אלא מגבילים את כמות הניקוטין. זה הצעד המינימלי והוא חיוני ודחוף. אנחנו מיישרים כאן קו עם אירופה".

עו"ד מיכל גולדברג ממשרד הבריאות הסבירה כי הסעיף בתקנות הנוגע לאריזה המוגנת הוא תוצאה ממקרה טראגי שאירע לפני שנתיים, כאשר פעוטה שתתה חומר מילוי לסיגריה אלקטרונית המכיל ניקוטין ונפטרה. על פי התקנות, מוצר עישון אלקטרוני שיירשם כתכשיר לגמילה מעישון יוכל להימכר אולם במגבלות מחמירות פחות, על פי הקבוע בחוק למוצרים מסוג זה.

פרופ' יהודה אדלר, המשמש כיועץ רפואי של חברת הסיגריות האלקטרוניות ג'ול, אמר: "9,000 אנשים מתו בישראל כתוצאה מעישון סיגריות ולא נדבר על מספר החולים בסרטן, טרשת עורקים ומחלות אחרות הנגרמות מעישון סיגריות. הסיגריות הורגות ומה שהורג בהן זה הטבק, לא הניקוטין. הסיגריות האלקטרוניות מורידות סיכון ביותר מ-90% לכל המחלות הללו בהשוואה לסיגריות הרגילות. אם היינו בעולם אוטופי ואף אחד לא היה מעשן סיגריות, הייתי מסכים עם הטענות שעלו כאן. אבל לא זה המקרה. זה מוצר שמפסיק עישון סיגריות ומביא לפחות מחלות, פחות התקפי לב. זה הרע במיעוטו".

ח"כ יעל כהן-פארן אמרה: "מהכנסת הזאת צריכה לצאת אמירה ברורה להפסקת העישון, בכל מוצר המכיל ניקוטין. ה'ג'ול' הוא אמצעי חדש המתחפש למשהו אחר. הוא ממכר ומסוכן באותה המידה ונכון יהיה למנוע את כניסתו לשוק הישראלי. אני תוהה מה היתה התמורה לרופא שנותן כאן חוות דעת שאומרת לנו שעישון המוצר הזה הוא כמעט בריא".

בחילופי הדברים הקשים בין חברי הכנסת לבין ארבעה נציגי "ג'ול", ביניהם פרופ' אדלר, מומחה בקרדיולוגיה המשמש כיועץ רפואי של "ג'ול", התבטא יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף: "פרופסורים צריכים לזכור את השבועה שלהם. פרופסור לרפואה, שיש לו שבועה מסוימת, צריך לזכור אותה. אם זה תכשיר, אז תרשמו אותו כתכשיר רפואי. אם לא - שלום על ישראל. ניקוטין, פתאום זה בריא?".

עוד נמסר בוועדה כי משרד הבריאות יגביל סיגריות אלקטרוניות בטעמים. מנכ"ל המשרד הצהיר כי יש כוונה ללכת בעקבות ה-FDA ולהגביל גם את הטעמים בסיגריות האלקטרוניות. באחרונה החליט ה-FDA לאסור שיווק סיגריות אלקטרוניות בטעמי פירות וממתקים (למעט מנטה ומנטול), בניסיון להתמודד מגפת ההתמכרות של נוער וצעירים לסיגריות האלקטרוניות.

אחר הדיון פרסם סגן שר הבריאות יעקב ליצמן את התגובה הבאה: "העמדה המקצועית של משרד הבריאות היא שהסיגריות האלקטרוניות הן חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. אני מודה לכנסת שנרתמה למאבק שאנחנו מובילים, בחקיקה מהירה ויעילה".

מנכ"ל משרד הבריאות בר סימן טוב הוסיף: "זה עוד צעד בדרך במאבק כנגד עישון סיגריות. אנחנו לא פוסחים גם על הסיגריות האלקטרוניות המהוות סכנה לא פחות חמורה." שניהם הודו ליו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף, "שנרתם במלוא כוחו למאבק כנגד העישון".