• יו"ר החברה: פרופ' רן בליצר
  • משנה ליו"ר החברה: מלי קושא
  • גזברית: ד״ר לילך צולר
  • מזכיר: ד״ר מוטי חיימי
תרופות

הדור הבא בניהול אינטראקציות / בטיחות הטיפול התרופתי

International Conference, 8.05.2018

תרופות, גלולות (צילום: אילוסטרציה)

אחת הבעיות הנפוצות בטיפול בחולה היא תגובות בין-תרופתיות שעלולות להופיע ולגרום לתחלואה ותמותה.

ביום שלישי (08.05.2018) התקיימה הצגה של תוכנת ניהול אינטראקציות חדשנית – DDIPlus, של חברת MediSeen eHealth. הפגישה התקיימה בנוכחות שני אורחים מארה"ב: Prof. Dan Malone מאוניברסיטת אריזונה ו-Prof. John Horn מאוניברסיטת וושינגטון. שניהם רוקחים, מומחים בינלאומיים בתחום האינטראקציות הבין תרופתיות עם ניסיון רב במערכות ממוחשבות. כל אחד מהם הציג את האמצעים לשיפור הכלים הקיימים באינטראקציות בין תרופתיות, כמו כן שיטות לצמצום Alert fatigue.

Prof. Dan Malone הציג את הבעייתיות במערכות ממוחשבות הקיימות לאיתור אינטראקציות בין תרופתיות.

עיקר הקושי במערכות ההתרעה הקיימות הינו לזהות את האינטראקציות בעלות פוטנציאל קליני משמעותי, החל מעצם ההגדרה של "משמעות קלינית" שמשתנה בין התוכנות השונות ומשתמשים שונים.

הסיבות לכך: רמת התימוכין שעליה מבוססות האינטראקציות הינה דלה ולא מספקת, אקסטרפולציית אינטראקציה של תרופה על כל הקבוצה וחוסר התייחסות של השפעת דרך מתן של תרופה על האינטראקציה (חיצוני, חד פעמי וכו'). הרבה מידע מגיע למערכות ההתרעה גם מתוך העלון לרופא אשר לעתים מכיל מידע לא מבוסס או שגוי שמקורו בעיקר מסיבות משפטיות וחוקיות. Prof. Dan Malone בדק אינטראקציה ספציפית של אפינפרין עם חוסמי בטא במשך 3 חודשים, אשר הניבה 1,000 התרעות. בסיס האינטראקציה הוא מנגנון הפעולה שבו אפינפרין הוא אגוניסט לקולטן בטא 1, בטא 2 ואלפא 2 המעלה לחץ דם וקצב לב לעומת חוסמי בטא (הסלקטיביים אשר מורידים רק את קצב הלב, ואלו שאינם סלקטיביים המשפיעים על לחץ דם וקצב הלב) אשר מנוגדים לפעולה זו. מתוך התרעות אלו 65% נרשמו לאילחוש מקומי ועל כן האינטראקציה איננה רלוונטית, 9% היווה שימוש במזרק אפיפן לטיפול בהתקף אלרגיה אקוטי ועל כן השימוש בלתי נמנע, 8% היווה חלק מטיפול באינהלציה ולכן גם אינו משמעותי קליני, ורק ב-18% מהמקרים יכולה להוות בעיה.

Prof. John Horn הציג את הניסיון והשיטות שלהם (אוניברסיטת וושינגטון) לשיפור התרעות במערכות הממוחשבות, כגון פיתוח של אלגוריתמים לשילוב בין תרופות ספציפיות. המחשבה העיקרית של כל אחד צריכה להיות מניעת פגיעה במטופלים. הגישה הכי מקצועית לטיפול באינטראקציה היא לבסס היטב את רמת התימוכין בהתרעה הספציפית – הבעיה ששיטה זו גוזלת המון זמן ולכן, הופך אותה ללא יעילה. במחקר שג'ון ביצע – הצליחו לבסס אינטראקציה על פי ידע מבוסס על התרופה מבחינה פרמקוקינטית ופרמקודינמית רק ב- 33 תרופות תוך 3 שנים. תהליך זה ארוך מאוד וגם עוצמת האינטראקציה לא ניתנת לניבוי.

המטרה הנוספת היא להעביר את המידע בצורה נגישה, ברורה ומהירה למקבלי ההחלטה. מעבודות בנושא של תוכנות ממוחשבות, עולה כי תוך 8 שניות בממוצע, מתקבלת החלטה לדלג על התרעה מסוימת. הפיתרון האמיתי הוא לשמור על התרעות הכרחיות ולצמצם את התרעות השווא.

ד"ר רוני שילה – מנכ"ל חברת MediSeen eHealth הציג את תוכנת ההתרעות החדשנית DDIPlus. לפי סקירת משרד הבריאות, כ-20% מהמטופלים מוגדרים כמטפלים עם ריבוי תרופות - POLYPHARMACY וסובלים מתופעות לוואי. לכן, בקרת האינטראקציות הוא הכרחי למטופלים אלו.

מערכת DDIPlus מאחדת בתוכה את כל התכונות הנדרשות ממערכת ממוחשבת מתקדמת: היא מאפשרת לזהות בעיה במבט אחד בצורה ידידותית, מסננת אינטראקציות המוגדרות כרעש רקע ובכך חוסכת זמן, וכן לוקחת בחשבון את המדדים האישיים של המטופל, יודעת להוציא מתוך תיק החולה את כל המידע הקיים אודות מחלות ואבחנות, טיפול תרופתי, בדיקות מעבדה שונות, פרופיל גנטי (בהינתן וקיים) ועוד. המערכת מתריעה רק במקרים בהם יש צורך בהתרעה, כלומר, קיימת מערכת חוקים ואלגוריתמים המאפשרים להתריע רק למטופלים הספציפיים ומראה פרסונליזציה בהתאמת טיפול. כמו כן, קיימת אפשרות למצוא חלופה טיפולית נאותה שאינה מייצרת התרעות בטיפול התרופתי הקיים.

בהמשך, התקיים גם פאנל מומחים שענו ודנו על שאלות הנוכחים, בהשתתפות: ד"ר רוני שילה, פרופ' ג'ון הורן, פרופ' דן מאלון, ופרופ' מתי ברקוביץ. להלן חלק מהשאלות שעלו לדיון בפאנל המומחים:

שאלה: מהי התכונה העיקרית שחשובה בתוכנת התרעות?

Prof. John Horn: שילוב של מודלים נוספים – כגון התרעה על אלרגיות וכפילות הטיפול התרופתי. מודלים אלו כיום אינם מיושמים בצורה אופטימלית במרבית המערכות הקיימות.

Prof. Dan Malone: יכולת להציג את המידע בצורה ברורה שתאפשר הבנה מהירה, במבט אחד – One Glance.

פרופ' מתי ברקוביץ: המטרה העיקרית צריכה להיות צמצום Alert fatigue. כמו כן, חשוב לקחת בחשבון את כל הנתונים הקיימים אודות המטופל כגון, אבחנות, בדיקות מעבדה, גנטיקה וכיו"ב.

שאלה: האם התוכנה צפויה להגיע גם למטופלים כחלק מהעצמת המטופל והקניית ידע?

ד"ר רוני שילה: התשובה הקצרה היא כן. הדרך לכך עלולה להיות ארוכה שכן מערבת הרבה סוגיות משפטיות של איזה מידע מותר וניתן להציג למטופל ובאיזו דרך. בנוסף, הרגולציה שונה בין מדינה למדינה.

שאלה: האם התוכנה מיועדת גם לרוקחים?

ד"ר רוני שילה: בהחלט כן, עדיפות לרוקחים בעלי גישה לתיק ממוחשב של המטופל וזאת על מנת שהתוכנה תנוצל ביעילות המקסימאלית. יתרה מזאת, יש מקום ליצור סינכרון בין הרופא לרוקח.

שאלה: האם יש התחשבות בצורות ודרכי מתן שונים?

ד"ר רוני שילה: בהחלט כן. התוכנה בנויה על עיקרון של פוטנציאל לאינטראקציה כך שרק אם התרופה מגיעה לרמה בדם, תיווצר ההתרעה.

פרופ' מתי ברקוביץ: בהחלט יש התחשבות בדרך מתן, למשל יש אלגוריתם שפיתחנו יחד עם פרופ' ג'ון הורן, שמופעל רק במתן IV של Ondansetron במינון מסוים, אך לא מופעל במתן PO.

שאלה: בעבר Prof. Dan Malone דיבר על סיווג האינטראקציות, איפה זה עומד היום?

Prof. Dan Malone: כיום אנחנו התרחקנו מצורת המחשבה של סיווג האינטראקציות, בעיקר כי זה לוקח הרבה זמן ואינו ישים כל כך. יש צורך לבצע מחקרים על אינטראקציות אך בפועל מעט מאוד מתפרסם ולכן המידע מבוסס על ידיעות ציבור ודיווחי מקרה ולכן גורם לתסכול רב ומעלה שאלות רבות לגבי טיב האינטראקציות.

*היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה בראשותו של פרופ' מתי ברקוביץ נותנת שירותי ייעוץ קליני ומקצועי לחברת MediSeen eHealth בנושא של תוכנת התרעות DDIPlus מזה מספר שנים וכן נותנים אדפטציה מקומית לתוכנה.

נסיים באחד השילובים המסוכנים שיש להימנע מהם בכל עת, כפי שהוצג ע"י Prof. John Horn – אין לשלב תרופות שינה עם משלשלים באותו הלילה.

נושאים קשורים:  תרופות,  מחקרים
תגובות