קיימות השערות כי אורך היום משפיע על שינה. נכון להיום לא ידוע האם מוטת ההשפעה של משתנה זה הינה מעבר להשפעה של גורמים התנהגותיים. החוקרים בחנו את אורך היום, היגיינת שינה וזמן השינה שנקבע על ידי ההורים על מנת להעריך את ההשפעה היחסית של כל אחד מגורמים אלו על שינה במתבגרים. המחקר בוצע באמצעות סקר אינטרנטי שניתן בארבע מדינות בקווי אורך ורוחב שונים (אוסטרליה, הולנד, קנדה, נורווגיה).
עוד בעניין דומה
בסך הכול, 711 בני נוער מילאו את הסקר (242 בנים; גיל חציוני 15.7±1.6; טווח=12-19). אנליזת רגרסיה היררכית הדגימה כי היגיינת שינה טובה הייתה קשורה בשעת תחילת שינה מוקדמת יותר, לטנטיות שינה קצרה יותר ושינה ארוכה יותר (β= -0.34;-0.30;0.32, p<0.05, בהתאמה). אורך יום קצר יותר ניבא שעת תחילת שינה מאוחרת יותר (β=0.11, p=0.009), לטנטיות שינה קצרה יותר (β=-0.21, p<0.001) ומשך שינה כולל קצר יותר (β=-0.14, p=0.001). אורך יום ממושך יותר ניבא שעת תחילת שינה מוקדמת יותר (β=-0.11, p=0.004) ושינה ארוכה יותר (β=0.10, p=0.011).
מסקנת החוקרים היא כי היגיינת שינה הינה בעלת החשיבות הקלינית הגדולה ביותר לשיפור שינה ויש להתחשב בה בעת יישום התערבויות שינה בבני-נוער. ממצאים אלו מקבלים משנה תוקף לאורך העובדה כי ההשפעה השלילית הקטנה שיש לאורך יום קצר על שינה יכולה להיות ממוזערת באמצעות טכניקות היגיינת שינה טובות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
