את הטענה לגבי היותו של הטיפול הקוגניטיבי (CT – cognitive therapy) סיפור הצלחה מדגימים הסוקרים בכך שבבריטניה הוחלט לאחרונה להכשיר 8,000 מטפלים חדשים, בעלות של 300 מיליון ליש"ט. החלטה זו מבוססת על נתונים כלכליים לפיהם לטיפול הקוגניטיבי יחס עלות-תועלת גבוה יותר מאשר לטיפולים אחרים (כולל טיפול תרופתי) בהתמודדות עם הפרעות נפשיות שונות. הסקירה נועדה לבחון את הבסיס לטיפול הקוגניטיבי ואת הראיות ליעילותו, על מנת לעודד את המשך השיח והמחקר בנושא.
עוד בעניין דומה
על פי המודל העומד בבסיס הטיפול הקוגניטיבי קיים קשר סיבתי בין הקוגניציה לבין רגשות והתנהגות, ובין הפרעות קוגניטיביות לפסיכופתולוגיה. כלומר, הרגשות וההתנהגות מושפעים מהתפיסה הקוגניטיבית של אירועים ומצבים שונים. הקשר הוא כמובן דו-כיווני, כאשר גם שינויים רגשיים משפיעים על תהליכים קוגניטיביים. השקפה זו שונה באופן מהותי מזו העומדת בבסיס תאוריות אחרות.
בהתאם לכך, בטיפול הקוגניטיבי הדגש הינו בעיקר על התחום הקוגניטיבי. את הטכניקות בהן נעשה שימוש בטיפול זה ניתן לחלק לכאלה המתמקדות בארועים מקדימים (Antecedent focused), אשר מתמקדות באסטרטגיות לבקרה רגשית המופעלות לפני הפעלתה המלאה של התגובה הרגשית (כגון cognitive reappraisal, situation modification), וטכניקות המתמקדות בתגובה – העוסקות בשינוי הבעת הרגש וחווייתו לאחר תחילת התגובה הרגשית.
מטרת הטיפול הקוגניטיבי אינה שינוי כללי ברגשות, אלא שימוש ביכולותיו של המטופל על מנת לאפשר לו ליצור לעצמו תמונה מציאותית ומדויקת יותר של מצבים עמם הוא נדרש להתמודד. באופן פשטני, ניתן לומר כי שינוי קוגניטיבי מביא לשינוי ברגשות ובהתנהגות.
הסוקרים מציגים מגוון ראיות לגבי הנחות היסוד של המודל העומד בבסיס הטיפול הקוגניטיבי, ולגבי יעילות הטיפול. לדוגמא, מובאת סקירה של 16 מטה-אנליזות בה נמצאה השפעה משמעותית (large controlled effect) של הטיפול הקוגניטיבי בטיפול בדיכאון, generalized anxiety disorder, panic disorder, social phobia, PTSD והפרעות דיכאון וחרדה בילדים. בנוסף, מוצגים מחקרים שונים בהם הודגמו שינויים בדפוסי הפעלה מוחיים עקב טיפול קוגניטיבי.
הסוקרים מציגים את המודלים הקוגניטיביים לשתי הפרעות - PTSD ו-health anxiety, ואת דרכי הטיפול הנגזרות מהם, ומסכמים כי לטיפול הקוגניטיבי השפעה אדירה על הפסיכולוגיה כיום. לטענתם ה"גל החדש" של ביקורת כנגד טיפול זה מבוססת על הבנה ופירוש מוטעים של הטיפול הקוגניטיבי, ושמטרת הסקירה אם כן היא להשמיע קול נוסף התומך בשיטה זו על מנת לעורר שיח ומחקר נוסף בנושא.
ערכה: ד"ר ורד פרכטר
מקור:
Hofmann et al.; The Science of Cognitive Therapy, Behav Ther. 2013 Jun;44(2):199-212