מתדון משמש כתחליף סם בקרב מכורים לאופיאטים (בין אם הרואין ובין אם משככי כאבים) והוא ניתן גם לנשים בהריון. עם זאת, חשיפה של העובר למתדון מלווה בצבר של סממני גמילה אצל הילוד (NAS). הסינדרום מאופיין ברגישות-יתר של שטופלו במהלך הריונן במתדון נזקקים לרוב לאשפוז ממושך יותר ולטיפול תרופתי.
עוד בעניין דומה
מתדון הוא אגוניסט מלא של אופיאטים. בופרנורפין, לעומת זאת, הוא אגוניסט חלקי. בשנת 2002 הוא אושר על-ידי ה-FDA לשימוש בטיפולי גמילה, אך לא נבדק בהריון. במחקר, שערכו חוקרים מג'והן-הופקינס, הושוו תוצאות הטיפול בנשים בהריון בבופרנורפין לאלה של טיפול במתדון.
בניסוי הקליני, שנעשה בשמונה מרכזים בארצות-הברית, בקנדה ובאוסטריה, השתתפו 175 נשים, בגילאים 18 – 41 שנים. הנשים שהשתתפו בניסוי היו מכורות לאופיאטים, אך לא לסמים אחרים. המדדים שנבדקו היו מספר הילודים שנזקקו לטיפול כנגד NAS, דרגת החומרה המקסימלית של NAS שנצפתה בילודים, הכמות הכוללת של מורפין שנדרשה לטיפול ומשך האשפוז של הילודים והיקף הגולגולת.
מבין 89 הנשים שקיבלו מתדון, 16 (18%) לא המשיכו בטיפול. מבין 86 הנשים שקבלו בופרנורפין 28 (33%) פרשו. 131 המשיכו בטיפול עד ללידה. המעקב אחריהן נמשך 28 ימים לאחר הלידה. ילודים לאמהות שקבלו בופרנורפין נזקקו בממוצע ל- 1.1 מ"ג מורפין לעומת 10.4 מ"ג שנתנו לילודים לאמהות שקבלו מתדון. משך האשפוז של ילודים מקבוצת הבופרנורפין היה בממוצע 10.0 ימים, שמהם 4.1 ימים טופלו כנגד NAS, לעומת 17.5 ימי אשפוז ו-9.9 ימי טיפול כנגד NAS בקבוצת הבופרנורפין. לא נצפו הבדלים באחוז הילודים שנזקקו לטיפול ובדרגת העוצמה המקסימלית של NAS.
נראה, אפוא, שבופרנורפין מקל את תופעות הגמילה בקרב הילודים ושכדאי לשקול אותו כטיפול חלופי למתדון. בופרנורפין ששימש בניסוי היה Subutex ולא Suboxone.
מקור:
Jones H.E. et al., N Engl J Med. 2010: Neonatal Abstinence Syndrome after Methadone or Buprenorphine Exposure